בכל טוב יש רע ולכל דבר יש מחיר

המציאות היא מציאות, כמו שהעץ הוא עץ אין בו טוב ואין בו רע, יש רק מה שיש, הפרשנויות למציאות ולמה שקיים הן אישיות ונובעות ממך ומהאופן שבו שהסיפור מסופר לעצמך.

כך גם בחלוקה בין טוב לרע – האנושיות שבך דורשת את החלוקה הזאת, כדי שאפשר יהיה לשמר את האשליה האומרת שיש לנו אפשרות להבין או לשנות את המציאות. לכן יש לנו צורך בתבניות, אותן תבניות משמרות דפוסים שברוב המקרים אינם משרתים אותך, רק את האינטרס החברתי/חינוכי/תרבותי, שהוא לא האני, הוא רק האקלים שבו גדלת. ככל שהמסע לגילוי עצמי נמשך כך מתבהרת התמונה שבה שאלת חופש הבחירה הופכת רלוונטית. כשמתקיימת הבחירה באותו חופש נשגב, התבניות שאמורות לשמר ולשמור עליך, הופכות לאבן נגף והסחת דעת מהטבע האמיתי שלך. ככל שהחיבור לטבע האמיתי שבך יהיה קרוב אליך כך ניתן לממש את טיבעה של התודעה שלך. טבע התודעה מכיר רק במה שיש כפי שזה.

"לכל דבר יש מחיר" –

כאשר נבחרת הדרך מתוך חופש, מתוך הכרות עצמית ומודעות פנימית, יש לצידה של בחירה זו אחריות, האחריות היא לקבל את מה שקורה ולהיות עם זה, זה לא תשלום, זה לא גורע דבר מאף אחד ולא מוסיף דבר לאיש. ברגע שמתקיימת אחריות על חייך, כי זו הדרך שבחרת מתוך כל מה שידוע ומוכר לך, מתקיימת נאמנות לדרך שלך.

איכות ההקשבה שלך במערכות היחסים שלך, עם עצמך ועם הסביבה, משקפת את מצב היחסים עצמם, זו בחירתך ואחריותך וכשמתקיימת קבלה עצמית מלאה מתרחש לימוד, התפתחות והבנה שכל מצב באשר הוא, מגיע מתוך הדרך עצמה ולכן גם מצבים מאתגרים מזמנים תרגול של הכרות קרובה וקבלה עצמית חומלת וקשובה, ממנה מתפתחת אהבה.