הכי קל להשתבלל,
להכנס לשריון,
להצטנף בפינה,
ולהתנתק.
אחרי הסערה,
השקט הזה ממכר.

וההתמכרות הזאת גם מדכא,
הבדידות היזומה משאיר חותם,
מצלקת, מכאיבה.

ואם הכל נראה כהה ומעונן,
ואם העולם קר ומנוכר,
והשדים שלך לא סותמים את הפה,

זה בדיוק הזמן לקום,
להתנער,
ולרקוד / לשיר / ליצור
את עצמך לדעת.

תסתכלי במראה
ותאהבי את מה שאת רואה,
כי זה הכי את שיש,
ואת נהדרת, ככה כמו שאת.

ואז בואי לצייר איתי,
כי חשוב לשתף,
וכי את לא לבד,
יחד נמצא את הדרך
לעשות איתך שולם,
ולהחזיר את השמחה
ללב שלך.