בנובמבר השנה התחיל החורף.

ימי גשם סגריריים עטפו את השמיים,

ריח של אבק קיצי מכסה את הרחובות והאוויר כבד ועמוס לחות חמימה.

תערובת בין הרגשה של חורף ותחושה של קיץ.

המעבר הבלתי ברור הזה בין העונות וההשפעה שלו על חיי העלה בי מחשבות

הנוגעות בקיום הדואלי ועד כמה טיפוחו גוזל אנרגיות חשובות לצמיחה והתפתחות.

ההיאחזות בדואליות, ברצון ליותר, לגם וגם, "לבלוע את כל העולם",

מייצרת אשליית בטחון המזינה את החיפוש האין סופי אחריו.

הדואליות מופיעה במקומות בהם, מצד אחד,

את רוצה הכל ועכשיו ומצד שני את רוצה לשמר איזון ויציבות בחיים.

המחשבות בין ה"מה" לבין ה"איך" מוציאות מאזור השקט,

ומובילות לשתי דרכים:

האחת מלאת מהמורות והשניה רצופה ונינוחה.

כל אחת מהן לוקחת לכיוון שונה, כאשר המטרה היא זהה.

כל אדם (human being) שואפ/ת לשקט, שלווה ורגיעה בחיים,

הדרך הדואלית, הגם וגם, לא מובילה לשם.

הדואליות מתקיימת בגם וגם ברעב האין סופי המזין את עצמו,

ויוצר התמכרות והאחזות באין.

דואליות מתקיימת בסביבה סקפטית וצינית ומייצרת תסכול,

הויתור על הדואליות יכול להתקיים כאשר יש הסכמה להיות עם הקיים כאן ועכשיו,

להיות עם מה שיש עם כל המשמעות של זה.

כבני אדם, הכלי העיקרי ליצירת אי דואליות בדרך לשלווה מתוך מה שיש,

היא אהבה.

כשמתקיימת הבחירה להיות באהבה, כנאהב/ת, אוהב/ת או אהוב/ה,

נוצר מרחב המאפשר אחדות בין הדרך לתחושה, בין הרגש,

לקיום הפיזי ומשחרר את הדואליות.

במרחב שבו מתקיימת אהבה עצמית ואהבת הזולת כאחד, המרכז הפנימי שלך,

ה"סנטר" שלך מתיצב,

ממנו צומחת ההוויה האינטימית שלך עם עצמך.

וזו אהבה כהוויה ולא דוקא אהבה רומנטית,

אלה אהבה נשגבת כזאת שלא נגמרת לעולם ונוגעת בכל דבר.

מתוך קירבה אליך מתוך הכרות עם ערכייך ומה באמת חשוב לך בחיים,

ניתן לבחור מחדש ולותר על הקונפליקט ואז להיות שלמה עם הכיוון,

הדרך והבחירה שלך, וליצור שלווה ורגיעה התומכת באנרגיה אין סופית

של עוצמת החיות.

בשביל לבחור מי להיות באותנטיות מלאה, ללא דואליות,

ללא תיסכול וללא סבל, יש לטפח את מושג האהבה.

אז עכשיו כשהחורף כאן, זה הזמן להפתח למרחב חם ואוהב

המכוון את הדרך אליך.

אני מזמינה אותך לשיחת הכרות כצעד ראשון

לקראת האפשרות לחיות חיים ללא דואליות ומתוך אהבה.