מקורות השראה

תקשיבי רגע:
יש האומרים 'כשהתותחים רועמים המוזות שותקות' אז זהו שזה לא חייב להיות ככה.
ואפילו היתי אומרת שההפך הוא הנכון. אגלה לך עוד סוד, אני מכירה שתי מאהבות שהחיבור ביניהן יוצר מציאות אחרת.
מאהבת אחת היא המוזה – מוצאה מהמיתולוגיה היוונית בת מאות שנים ותיקה ומנוסה בדרכה, מפתיעה וסוערת, מגיעה ונוחתת ללא הכנה מוקדמת פשוט לפתע היא כאן, בדרך כלל קורה משהו מיוחד כהכנה לבאות, לפעמים זו מוסיקה או שיר שנוגע בך, זיכרון רחוק או קרוב, מראה של שקיעה מרהיבה או לבלוב של עץ הלילך, לעיתים ניחוח קליל המלטף במפתיע את קצה האף ומעיף אותך לזיכרונות מדהימים, באותם רגעי חסד מגיעה המוזה, מושכת, מחבקת ומפתה, היא מעוררת בך משהו אחר, המשנה את הרצף, משפיע על לחץ הדם והנשימה, היא מפעילה את הדמיון ולרגע אחד הכל אחר, ואת מרחפת בין דמיון למציאות, את הרגעים הללו עליך לאסוף כאבני חן שמצאת בדרך ולשמור קרוב קרוב אליך, אלו הם אוצרות המביאים נחמה ברגעים קשים.

המאהבת השניה היא ההשראה – היא אינה תלויה בדבר והיא קיימת משחר ההיסטוריה האנושית, צומחת ומסתרגת בך, זוחלת לך מתחת לעור ודולה ממעמקיך את המיטב שבך. ההשראה מגיעה מתוך נשמתך היא חלק ממך עוטפת את רגשותיך, מחשבותיך, ותחושותיך, והשפעתה איטית מאחר ויש לך נטייה להתעלם ממנה, היא אף פעם לא תוותר עליך, היא עקשנית ונמצאת, היא מאהבת אובססיבית שתמיד איתך בכל מצב, וכל מה שעליך לעשות זה להתמסר. לשחרר את המעצורים, המוסכמות, הדעות, ולהסכים להתערסל בחיבור עמוק ואותנטי עם ההשראה הקיימת בך.
שתי המאהבות, עוטפות אותך ונמצאות בך כל הזמן, בעיקר כשבחוץ רועם, סוער, וכאוטי, את יכולה לסמוך עליהן שהן רוצות בטובתך, והן שומרות על שפיותך, תאמיני, כי הן ההשתקפות הצרופה של דמותך.