בנובמבר התחיל החורף.
ימי גשם סגריריים עטפו את השמיים,
ריח של אבק קיצי מכסה את הרחובות והאוויר כבד ועמוס לחות חמימה.
תערובת בין הרגשה של חורף ותחושה של קיץ.
המעבר הבלתי ברור הזה בין העונות וההשפעה שלו על חיי העלה בי מחשבות
הנוגעות בקיום הדואלי ועד כמה טיפוחו גוזל אנרגיות חשובות לצמיחה והתפתחות.
ההיאחזות בדואליות, ברצון ליותר, לגם וגם, "לבלוע את כל העולם",
מייצרת אשליית בטחון המזינה את החיפוש האין סופי אחריו.
למרות שאחרי השביעי באוקטובר 2024 דברים רבים השתנו,
במחשבות בשאיפות ובדרכי ההתמודדות
עדיין אני מתעקשת להמשיך בדרכי באופטימיות האפשרית.
לכן, התבוננות בדואליות כפי שהיא מופיעה במקומות בהם, מצד אחד,
את רוצה הכל ועכשיו ומצד שני את רוצה לשמר איזון ויציבות בחיים.
המחשבות בין ה"מה" לבין ה"איך" מוציאות מאזור השקט,
ומובילות לשתי דרכים:
האחת מלאת מהמורות והשניה רצופה ונינוחה.
כל אחת מהן לוקחת לכיוון שונה, כאשר המטרה היא זהה.
כל אדם (human being) שואפ/ת לשקט, שלווה ורגיעה בחיים,
הדרך הדואלית, הגם וגם, לא מובילה לשם.
הדואליות מתקיימת בגם וגם ברעב האין סופי המזין את עצמו,
ויוצר התמכרות והאחזות באין.
דואליות מתקיימת בסביבה סקפטית וצינית ומייצרת תסכול,
הויתור על הדואליות יכול להתקיים כאשר יש הסכמה להיות עם הקיים כאן ועכשיו,
להיות עם מה שיש עם כל המשמעות של זה.
כבני אדם, הכלי העיקרי ליצירת אי דואליות בדרך לשלווה מתוך מה שיש,
היא אהבה.
כשמתקיימת הבחירה להיות באהבה, כנאהב/ת, אוהב/ת או אהוב/ה,
נוצר מרחב המאפשר אחדות בין הדרך לתחושה, בין הרגש,
לקיום הפיזי ומשחרר את הדואליות.
במרחב שבו מתקיימת אהבה עצמית ואהבת הזולת כאחד, המרכז הפנימי שלך,
ה"סנטר" שלך מתיצב,
ממנו צומחת ההוויה האינטימית שלך עם עצמך.
וזו אהבה כהוויה ולא דוקא אהבה רומנטית,
אלה אהבה נשגבת כזאת שלא נגמרת לעולם ונוגעת בכל דבר.
מתוך קירבה אליך מתוך הכרות עם ערכייך ומה באמת חשוב לך בחיים,
ניתן לבחור מחדש ולותר על חוסר הבהירות ולהיות בשולם עם
הדרך והבחירה שלך, וכך ליצור שלווה ורגיעה התומכת באנרגיה אין סופית
של עוצמת החיות.
בשביל לבחור מי להיות באותנטיות מלאה, ללא דואליות,
ללא תסכול וללא סבל, יש לטפח את מושג האהבה.
אז עכשיו כשהחורף כאן, זה הזמן להיפתח למרחב חם ואוהב
המכוון את הדרך אליך.
אני מזמינה אותך לשיחת הכרות והתאמה לשלב הבא בדרך היצירתית שלך.